מלכה נ' חב` ניסן חומרי בנייה בע"מ

פסק דין

התובע רכש אצל הנתבעת חומרי בניין לביצוע עבודות. הוא השאיר אצל הנתבעת שיק פתוח לכיסוי התשלום שיידרש ממנו. לטענת התובע התקשרו אליו מהנתבעת והודיעו לו כי גובה חובו עומד על 520 ₪ והוא אישר את השימוש בשיק שהפקיד. הסכום שנרשם על ידי הנתבעת על גבי השיק, ונפרע, עמד על 6,350 ₪. התובע תובע את החזר יתרת הסכום וכן עגמת נפש והוצאות מכתב דרישה ששלח. הנתבעת טוענת כי בידה חשבונית על סך 6,350 ₪, וזה סכום הרכישות של התובע. נציג הנתבעת הבהיר כי מדובר בעסק המתנהל באופן מסודר, וכי התובע המשיך ורכש אצלם מוצרים גם לאחר שהעלה את טענותיו, ובכך הוכיח את אמונו בנתבעת.

חשבונית המהווה חלק ממערכת מסודרת של הנהלת חשבונות מהווה אכן ראיה לכאורה לקיומו של חוב. אולם ראיה זו ניתנת לסתירה. משהוכחש החוב על ידי התובע, היה על הנתבעת להוכיח את אמינות רישומיה ואת טענותיה בראיות נוספות, אך היא לא עשתה כן: כך, הנתבעת לא הציגה תעודות משלוח שעליהן חתום התובע ומאשר את קבלת הסחורה. כשעלה הנושא בדיון בבית המשפט השיב נציג הנתבעת כי הוא יכול לבדוק אם קיימות ברשותו תעודות משלוח, אולם בדיקה זו צריכה היתה להיערך במועד מוקדם יותר ולא לאחר הדיון. הנתבעת לא הציגה גם כרטיס לקוח שעליו חותם הלקוח ומאשר את הרכישה, או תיעוד דומה לזה שיש בו אישור לרכישת המוצרים על ידי התובע. גם אם אין על הנתבעת חובה לנהל ספרים באופן זה, הדבר נדרש על מנת לשמש כראיה. אם הנתבעת נמנעת מקבלת אישרו הלקוח לקבלת הסחורה, במקרים בהם אינה מקבלת תשלום ברור בעת הקניה, אין לה להלין אלא על עצמה.

זאת ועוד: גם החשבונית שצורפה לכתה ההגנה של הנתבעת היא כללית ואין בה שום פירוט. כל שנרשם בה בפירוט הקניה הוא "חומרי בניין". העדר הפירוט אינו מאפשר לשחזר את הקניה על פי הסחורה שנרכשה בה ומותיר את טענות הנתבעת בלתי מסויימות.

לאור כל האמור אני מקבלת את התביעה.

על הנתבעת לשלם לתובע סכום של 5,830 ₪ נכון ליום 28.7.09 (יום משלוח מכתב הדרישה. זאת כיון שמועד הפקדת השיק לא פורט). בנוסף תשלם הוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום וישאו הצמדה וריבית כדין עד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"א, 28 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: